תוכן עניינים
צ’כיה – כלכלה בצמיחה
צ’כיה הפכה בעשורים האחרונים לאחד המקומות טובים ביותר באירופה לחיות בו. בד בבד, היא הפכה גם למקום המושך אליו משקיעים רבים. שתי העובדות הללו יחד, מצביעות כל כך שהמדינה הנפלאה הזאת נמצאת על מפת ההשקעות כדי להישאר. כשהצטרפה צ’כיה לאיחוד האירופי בתחילת העשור הקודם, תהליך ההתחזקות הכלכלית שלה היה רק בתחילתו. כיום, אחרי קצת יותר מעשור, הכפילה הכלכלה של צ’כיה את גודלה. אמות המידה החשובות לכלכלה יציבה הן מספר המובטלים מחד גיסא, וחוזקו של המטבע המקומי מאידך. בשני הפרמטרים הללו השיגה צ’כיה הישגים נאים: האבטלה שם ירדה מאד, ונכון להיום היא הנמוכה ביותר בכל מדינות האיחוד האירופי. במקביל, התחזק הקרונה, הוא המטבע המקומי, בכעשרים אחוזים יחסית ליורו. איך קרה הדבר ולאן פניה של צ’כיה בעתיד? על השאלות הללו ננסה להשיב בשורות הבאות.
צ’כיה – קצת גיאוגרפיה והיסטוריה
בתחילת מאי שנת 2004 הצטרפה צ’כיה לאיחוד האירופי. ההצטרפות הזאת הייתה צעד מתבקש, נוכח ההצלחות הכלכליות של המדינה מאז נפרדה מסלובקיה, בשנת 1993. בניגוד לשאר המדינות הסובבות אותה, מתקיים בצ’כיה כבר מיום היווסדה משטר דמוקרטי יציב, הנסמך על כלכלה יציבה המתפתחת במהירות. הדבר איננו מובן מאליו, בעיקר נוכח העובדה שלצ’כיה אין מוצא לים והיא מוקפת מכל עבריה במדינות אחרות: מצפון לה שוכנת פולין, במערב גובלת צ’כיה עם גרמניה, במזרחה שוכנת סלובקיה ובדרומה נמצאת אוסטריה. מרבית תושבי צ’כיה נמנים עם העם הצ’כי, שהגיע למקום בעקבות נדידת העמים הגדולה באירופה במאות החמישית והשישית לספירה.
מרגע שנפרדה צ’כיה מסלובקיה בשנת 1993 הכיוון של הכלכלה המקומית היה בכיוון אחד – כלפי מעלה. ההצטרפות לברית נאט”ו בשנת 1999 רק הדגיש את הזהות המערבית – דמוקרטית שלה. ההצטרפות לגוש היורו שש שנים מאוחר יותר, הייתה בהקשר הזה הדבר הטבעי והנכון ביותר. נכון להיום מונה צ’כיה יותר מעשרה מיליון תושבים, רובם כאמור בני העם הצ’כי.
ההיסטוריה של צ’כיה – להרחבה קראו כאן
הנס הכלכלי של צ’כיה
במהלך העשורים האחרונים הפכה המדינה הצ’כית לאטרקציה כלכלית של ממש, זאת למרות חוסר היציבות הפוליטית והמחלוקות המרות באשר לאימוץ היורו כמטבע המקומי. עד כדי כך גדולות המחלוקות, שהנשיא הצ’כי הצהיר, ספק ברצינות ספק בבדיחות הדעת, שאם ראש הממשלה לא יוחלף, האופציה עשויה להיות הקלשניקוב.
בשנה האחרונה נחלצה צ’כיה ממיתון והכלכלה שלה התייצבה. התשואות על אגרות החוב שלה עומדות על פחות מחצי אחוז בשנה והן מהנמוכות בעולם – מה שמעיד יותר מכל על היציבות הכלכלית של צ’כיה. צמיחה שנתית של 4.7%, נכון לרבעון האחרון של 2015, רק מאששת ומחזקת את היציבות הזאת. המטבע המקומי, כפי שכבר הוזכר, התחזק בעשור האחרון בעשרים אחוזים, פחות או יותר, לעומת היורו. הדבר מהווה הישג של ממש, בעיקר אם משווים אותו למתרחש במדינות שכנות. בפולים התשואות על האג”ח הן מעל לשלושה אחוזים. אגרות החוב של הונגריה הן אטרקטיביות עוד פחות, ויש המגדירים אותן כ”זבל”.
מה שחשוב יותר היא התחזית הכלכלית בכל הנוגע לצ’כיה. בעניין זה אין מחלוקת בין המומחים – העתיד של צ’כיה הוא ורוד. אם הצמיחה תימשך באותה הצורה, עשוי כל מי שהשקיע בנדל”ן או בכל תחום אחר בצ’כיה להשיג תשואות נאות על ההשקעה.
מאמר זה הנו תמצית הכתבה שפורסמה בגלובס – קראו את הכתבה המקורית כאן