השיטפונות בצ’כיה 2024 – אסטרטגיה שמנעה אסון

השיטפונות בצ’כיה בתאריכים 14-21.9.2024 כחלק מנזקי הסערה בוריס גרמו ל-200 נהרות באירופה לעלות על גדותיהם. כתוצאה מכך 6 בני אדם איבדו את חייהם, אלפים נעקרו מבתיהם, מספר כבישים ומסילות ברזל נסגרו וכ-250,000 איש נותרו ללא חשמל. אפילו בפראג נכנסו מים לאחת התחנות של המטרו וגרמו לסגירתה, אבל יחסית לשכנותיה צ’כיה בכלל ופראג בפרט יצאו בנזק קל.

היסטוריה צ’כית של שיטפונות

עוד כאשר צ’כיה הייתה חלק מצ’כוסלובקיה היא סבלה משיטפונות, למשל בשנים 1947 וב-1965 (אז קרס סכר בעיירה Číčov בסלובקיה). עם זאת, לאחר נפילת הקומוניזם במהפכת הקטיפה צ’כיה התכוננה – מה שהביא לנזקים מועטים יחסית בשיטפונות שפקדו את אירופה לאורך השנים. למשל:

•  בשיטפונות של שנת 1997 50 צ’כים קיפחו את חייהם ונגרם נזק רב במדינה (שהוערך ב-63 מיליארד קרונות צ’כיות).
•  בשיטפונות של שנת 2002  צ’כיה סבלה מנזקים בגובה של כ-70 מיליארד קרונות צ’כיות לפחות והצפות בספריות, ברובע היהודי, באתר טרזין, בתיאטרון הלאומי ועוד, אבל פינוי מוקדם של 40,000 איש מפראג הציל את חייהם.
•  בשיטפונות של שנת 2006  צ’כיה כמעט ולא נפגעה הודות לסכרים שחיזקה לאורך נהר האלבה (בשיתוף עם השכנה גרמניה), כל זאת בתור הסקת לקחים מהשיטפונות של שנת 2002
• השיטפונות של שנת 2009 גרמו ל-14 קורבנות בנפש בצ’כיה ולנזק של כ-6 מיליארד קרונות צ’כיות.
• בשיטפונות של שנת 2013 גרמו למותם של 11 בני אדם בצ’כיה, לפינוי זמני של כ-19000 איש ברחבי המדינה ואפילו לסגירת תחנות מטרו ומבשלות בירה
• השיטפונות של שנת 2021 גרמו לנזקים מצומצמים

אמנם הנזקים לגוף ולנפש אינם מבוטלים, אבל בכל אחד מהמקרים לעיל המצב בשכנותיה של צ’כיה היה לרוב קשה יותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שצ’כיה הכינה את עצמה במשך שנים לתרחיש כזה.

לאחר נפילת הקומוניזם בצ’כיה ניהול השיטפונות הריכוזי הופקד בידי העיריות, אבל הגישה החדשה לניהול אסונות ב-1997 הדגישה את ההיערכות לשעת חירום ברמה המקומית – הן מבחינת שמירה על הרכוש והן מבחינת שמירה על החיים.

בכל רשות מקומית נעשתה הערכת מצב שאפשרה ליישם את תוכניות החירום השונות באופן מיידי, אבל כל תוכנית הייתה בסיס לשיפורים ולשינוי אסטרטגי ע”ה זיהוי הגורמים לכישלון בעבר, תיקון הפערים הקיימים, בניית אמון בקרב התושבים ובעיקר- שיתוף ידע באמצעות סדנאות, תכניות הכשרה ועוד.

התוצאות של הסופה בוריס מבחינה כלכלית בצ’כיה

למרות הכל, השיטפונות טרפו את הקלפים בכל הנוגע לגרעון הצ‘כי, כך שהיעד שקבעה להיות המדינה הראשונה באזור מאז הקורונה עם גירעון של פחות מ-3% מהתמ”ג (יעד שנקבע על פי חוקי האיחוד האירופי) כנראה לא יושג.

משרד האוצר הצ’כי צפוי להקצות 30 מיליארד קרונות (0.4% מהתמ”ג), עבור תיקון נזקי שיטפונות עוד בתקציב 2024- 25% מעל ההערכה הראשונית.

המשמעות היא שהגירעון הצ’כי מתקרב ל-3% שנקבעו על פי חוקי האיחוד האירופי ואי עמידה ביעד המקורי – 2.5%. הגירעון של השנה הבאה צפוי אף הוא להיות גבוה מהתחזיות.

נזקי השיטפונות מבחינה כלכלית – צ’כיה מול שכנותיה

גם כאן ביחס לשכנותיה מצבה של צ’כיה טוב יותר. השילוב של עליית האינפלציה בעקבות המלחמה באוקראינה והסופה בוריס גרם לשינויים. למשל: הגרעון עלה עד ל-9% מהתמ”ג ברומניה ול-7% בפולין והונגריה (למרות שהאחרונה התחייבה לעמוד ביעד של 4.5% – מה שכנראה לא יקרה).

ניתוח שמבוסס על טיוטות תקציבים והודעות ממשלתיות על תוכניות פיסקאליות מראה שצ’כיה במצב מצוין. בפולין והונגריה צפוי לחלוף עשור כדי לצמצם את הגרעון מתחת ל-3%, אבל רומניה עשויה לא להשיג את היעד הזה עד 2030 לפחות.

פולין למשל נחשבת לכלכלה הגדולה באזור CEE, אבל פגיעתה מהשיטפונות הייתה הקשה ביותר) ולכן החוב הממשלתי הכללי עשוי לעלות ל-60% מהתמ”ג עד שנת 2027. הגירעון התקציבי הפולני יעלה על 5% מהתמ”ג ב-2025, ולאחר מכן יגיע ל-3% במהלך ארבע עד חמש השנים הבאות.