הקהילה היהודית בצ’כיה

לפני מלחמת העולם השנייה חיו בצ’כוסלובקיה 325,000 יהודים. 270,000 אלף מהם נספו בשואה. רבים מניצולי השואה עזבו את המדינה תוך כדי ולאחר המלחמה. מבין אלו שנותרו עזבו רבים בשנת 1968. 

בית הכנסת של המהר"ל מפראג

מספר היהודים החיים כיום בצ’כיה מוערך בכמה אלפים. בערים אחרות מלבד פראג (כגון: ברנו ופילזן) קיימות קהילות יהודיות קטנות נוספות. רוב האוכלוסייה היהודית בצ’כיה מתבגרת (70% מעל גיל 60). רבים מבני הקהילה הצעירים (דור שני ושלישי לניצולי השואה) נשואים בנישואי תערובת ומיעוטם שומר על אורח חיים אורתודוקסי.

מבנה ארגוני

הפדרציה של הקהילות היהודית בצ’כיה היא ארגון הגג המרכזי של הקהילה היהודית בצ’כיה. לקהילה יש נשיא נבחר, מזכ”ל ורב ראשי. 

במסגרת הארגונים פועלות גם אגודות תרבות, איגוד הנוער היהודי ואגודת פרנץ קפקא העוסקת בקידום התרבות היהודית. קיים גם ייצוג ל”בני ברית”, ל”מכבי”, ל”קק”ל” וכן לארגונים לא ציוניים דוגמת חב”ד.

במשך כשנתיים (2004-2006) העיבה על הקהילה היהודית בצ’כיה מחלוקת קשה שזכתה לסיקור תקשורתי נרחב וגרמה לפיצולה ולשיתוק כמעט מוחלט של מוסדות הקהילה.

חיי קהילה

הקהילה היהודית אינה דתית במיוחד והנוכחות בבתי הכנסת בפראג דלה. לפני מספר שנים הוקמה בעיר קהילה מסורתית בשם “בית פראג”. בצ’כיה לא קיימת מערכת חינוך יהודית חזקה. בפראג פועל גן ילדים ובית ספר שנתמך על ידי קרן לאודר. בפראג נמצא סניף חב”ד המסוכסך עם נוסדות הקהילה בשל טענות האחרונים לניסיון השתלטות חב”ד על מוסדות הקהילה ועל בית הכנסת.

השבת רכוש בצ’כיה

בית הקברות היהודי בפראג

ממשלת צ’כיה הקצתה סכום של 15 מיליון דולר אמריקאי לצרכיי פיצוי בגין רכוש יהודי שלא ניתן להשיבו. בשנת 2000 הוחלט כי 65% מהסכום יוקצה לפיצוי בגין רכוש קהילתי וכי השאר יוקצה לפיצוי עבור רכוש פרטי.

הסכום שיועד לפיצוי קהילתי ניתן כבר לקהילה היהודי, והוא משמשים לשיפור התנאים הסוציאליים של ניצולי השואה ולהנצחת הקרבנות, לתמיכה בחינוך היהודי ולשימור ושיקום אתרים יהודיים. בנוסף, צ’כיה הקימה קרן בשיתוף גרמניה ובאמצעותה תמכו המדינות בשיפוצים של בתי כנסת שנהרסו במלחמת העולם השנייה. 

בשנת 2007 ארחה צ’כיה כנס בינלאומי בנושא השבת חפצי אומנות שנבזזו במהלך מלחמת העולם השניה.

בשנת 2009 התקיים בצ’כיה כנס בינלאומי בנושא השבת רכוש והוקם בפראג המכון האירופאי למורשת השואה.

אנו מסייעים לצאצאי יוצאי צ’כיה בהשבת נכסים אבודים – תוכלו לקרוא על כך כאן.

אנטישמיות

גילויי אנטישמיות בצ’כיה הם תופעה שולית. בשנים האחרונות, כבשאר מדינות אירופה, הימין הקיצוני מקיים בצ’כיה פעילות מסויימת במסווה של “מסיבות פרטיות”. הקהילה פועלת בשיתוף פעולה עם השגרירות למיגור כל ביטוי גזעני או אנטישמי. חשוב להדגיש כי הממשלה הצ’כית נאבקת בגילויי אנטישמיות ופועלת לאכיפת החוק נגד ביטויים או מעשים הגובלים בגזענות ואנטישמיות.

אתר ההנצחה הרשמי בטרזין הפך למרכז חינוך חשוב לזכר השואה והוא משגר מורים לסמינרים בארץ ומקיים פעילות חינוכית ענפה באתר עצמו ובבתי ספר בכל רחבי צ’כיה.

שאלות נפוצות

כמה יהודים חיים היום בצ’כיה?

כיום חיים בצ’כיה כמה אלפי יהודים, בעיקר בערים פראג, ברנו ופילזן. רוב האוכלוסייה היהודית בצ’כיה נחשבת למבוגרת ו-70% מאנשיה עברו את גיל 60.

האם יש אפשרות להשבת רכוש יהודי בצ’כיה?

כן. ממשלת צ’כיה הקצתה 15 מיליון דולר לפיצויים עבור השבת רכוש יהודי, כאשר רוב הסכום (65%) מוקצה להשבת רכוש קהילתי. אם גם אתם מתעניינים בהשבת רכוש קהילתי או פרטי בצ’כיה – צרו קשר פה

האם יש אנטישמיות בצ’כיה?

כמעט ולא. הממשלה הצ’כית נאבקת בגילויי האנטישמיות המועטים במדינה ופועלת לאכיפת החוק כנגד ביטויים ומעשים גזעניים ואנטישמיים. יתרה מזאת, מחנה הריכוז טרזין נחשב לאחד המרכזים החינוכיים הצ’כים בתחום זיכרון השואה.

Scroll to Top
יצירת קשר

    X
    צור קשר דילוג לתוכן