סקודה – האופניים הצ’כיות שהגיעו אל המקום השלישי בתעשיית הרכב העולמית

צ’כיה עדיין ידועה בעולם בתעשיה המפותחת שלה וקיים בה ידע רב הקשור ליצור מכונות כבדות, עיבוד מתכת ויכולות מכאניות מקצועיות ברמה גבוהה. המוצרים הצ’כים לא נופלים ברמתם מהמוצרים של גרמניה. למרות זאת, המחירים בצ’כיה אטרקטיביים יותר בשל שער המטבע הנמוך ובשל עלויות כח האדם הזולות בהרבה מגרמניה. דוגמה מצויינת לרמתה ויכולתה של התעשיה בצ’כיה הוא הסיפור של חברת סקודה.

ההיסטוריה של חברת סקודה (ŠKODA) היא היסטוריה של חברה ששואפת כל הזמן לשיפור מתמיד, חדשנות יצירתית ועבודה מסורה. תכונות אלו היו חיוניות לסקודה, כדי להתפתח ממפעל אזורי קטן לאחד מיצרני הרכב הגדולים בעולם.

ההיסטוריה של סקודה

החברה נוסדה בשנת 1895 על ידי מר לורין ומר קלמנט בעיר מלאדה בולסלאב. החברה היתה במקור סדנה לייצור אופניים אך עם זאת, בשל הצלחתה בתחום זה, הוחלט כי החברה, שבזמנו נקראה “סלביה” – תכנס גם לעסקי האופנועים. זה היה אמור להיות צעד ראשון מיני רבים, מוצלחים וחדשניים, שנקטה הנהלת החברה. עד סוף שנת 1899 כמאתיים אופנועים יוצאו לגרמניה ולאנגליה. יתר על כן, כתוצאה משגשוג חסר תקדים ביצור כלי הרכב הדו-גלגליים, החברה לקחה את הסיכון ונכנסה גם לשוק המכוניות. הדגם הראשון הפך ללהיט, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית.

לאחר מלחמת העולם ה-1, לורין וקלמנט הרגישו צורך להתארגן מחדש וחיפשו שותף למיזוג. בשנת 1925 החברה התמזגה עם חברה בשם פילזן סקודה, ספקית חשובה של הצבא, חברה ללוגיסטיקה ולמכונות תעשייתיות. כתוצאה ממיזוג זה, שמה של החברה המשותפת שונה ל-“סקודה”. איחוד זה התברר כמוצלח במיוחד כי למרות הקשיים הכלכליים של אותה תקופה, החברה הצליחה להתקין את פס הייצור הראשון שלה, להשיק סדרה חדשה של דגמים ולהגביר הרבה יותר מהצפוי את כמות כלי הרכב ליצוא.

בזמן הכיבוש הגרמני, ייצור המכוניות פסק, ובמקומן סקודה ייצרה אמצעי לחימה. עם תום מלחמת העולם השנייה, ייצור המכוניות חודש. החברה הולאמה ויושמה בה מדיניות כלכלית שתוכננה ע”י המדינה. למרות שתחילה הייצור והיצוא של החברה גדלו (לדוגמא, בשנת 1973 סך כל היצוא עלה על הצריכה בצ’כיה, ויותר מ-70% מהייצור יוצא), סקודה עדיין לא התפתחה מספיק בגלל אי יכולתה לייצא לשווקים מערביים. עד מהרה התברר, כי קיים פער טכנולוגי בין סקודה לבין יצרני הרכב המערביים. מצד שני, יש לציין, שכלי הרכב המיוצרים על יד סקודה בתקופה הזו לא היו רעים בכלל. בחצי הכדור המזרחי סקודה הצ’כית היתה מותג נחשב, והמודל האחרון שיוצר תחת המשטר הקומוניסטי – Favorit – היה מצויין למרות הפער הטכנולוגי לטובת עמיתיו המערביים.

הרכישה של סקודה על ידי פולקסווגן

לאחר נפילת מסך הברזל והגעתו של הקפיטליזם, התברר עד מהרה, כי כדי להישאר רווחית, סקודה הייתה חייבת לעבור הפרטה. תהליך ההפרטה היה הכרחי לקיומה של החברה, משום שחברות רבות שחוו את “ההפרטה הצ’כית” חדלו להתקיים או נאלצו להתמודד עם בעיות אחרות שנבעו מהמהלך. חברת סקודה ניהלה משא ומתן עם שני מתחרים עיקריים: החברה הצרפתית רנו וחברה הענק הגרמנית פולקסווגן. במילים אחרות, היתה זאת התנגשות בין שני מושגי ניהול – הדייקנות הגרמנית והאמינות הצרפתית. לאחר בדיקה יסודית של שתי ההצעות, הוחלט שחברת הענק הגרמנית תהיה זאת שתרכוש את החברה. אחת הסיבות העיקריות לבחירה בפולקסווגן היתה ההבטחה שניתנה על ידה לסקודה, שהיא תישאר כמותג עצמאי בתוך חברת הענק, עם תיק דגמים משלה. כתוצאה מרכישה זו, סקודה שינתה את שמה ל-ŠKODA AUTO.

מה היתרונות של שיתוף הפעולה סקודה – פולקסווגן?

מנקודת המבט של היום זה ברור, כי פולקסווגן מילאה את הבטחותיה וסיפקה לסקודה את הידע ואת ההון, כדי שהאחרונה תייצר כלי רכב איכותיים. עם זאת, תרומתה החשובה ביותר עבור סקודה היתה גיבוי של מותג חזק. הודות לערוצי ההפצה והשיווק הקיימים של פולקסווגן, סקודה הייתה מסוגלת להיכנס לשווקים חדשים ולהגיע ללקוחות חדשים, וכל זאת בדרך היעילה ביותר. האיחוד בין הדייקנות הגרמנית לחדשנות והיצירתיות הצ’כית הוביל לתוצאה מדהימה – בקטגוריות הביניים והנמוכות המכוניות של סקודה קיבלו באופן קבוע ציונים גבוהים הן בבדיקות של המומחים והן של הנהגים.

ואם כבר מדברים במספרים אז סקודה היא יצרנית הרכב השלישית בגודלה בעולם, עם יצוא מצ’כיה ל-104 מדינות בעולם של 89% מהייצור שלה (830,000 מכוניות בשנה). כמעט 3/4 מכל המכוניות המיוצרות הן מכוניות משפחתיות מהדגמים אוקטביה ופאביה (650,000 מכוניות).

בעתיד, צפויה עלייה בביקוש לדגמים ראפיד וסיטיגו. כיום, שני מודלים אלה מייצגים רק כ-8% מכלל המכוניות שנמכרות. ואם כבר מדברים על מכירות גלובליות, חברת סקודה מתמקדת בשווקים אירופאיים ואסיאתיים כי משם מגיעות 80% מכלל ההכנסות שלה. בעתיד צפוי, כי החברה תנסה לחזק את מעמדה בשווקים מרכזיים כמו סין, הודו ורוסיה, כמו גם להיכנס לשווקים חדשים, במדינות כמו אמריקה הלטינית והמזרח התיכון.