שגריר ישראל בצ’כיה, דניאל מירון, מדבר בשבח הידידות בין המדינות

צ’כיה וישראל חולקות כמעט 30 שנה של קשרים דיפלומטיים, מסחריים ותיירותיים חזקים ומדינת ישראל אף רואה בצ’כיה את אחת מידידותיה הטובות ביותר. כך אמר השגריר הישראלי בצ’כיה דניאל מרון בראיון לעיתון הצ’כי Prague Daily Monitor.

נשיא צ’כיה זמאן יגיע לביקור ממלכתי בישראל בסוף נובמבר 2018 והשגריר מרון אומר: “אנחנו מצפים לביקור הזה כי זמאן הוא ידיד גדול של ישראל“. השגריר טוען שזהו אחד הביקורים החשובים שצפויים לנשיא צ’כיה במחצית השנייה של 2018. הנשיא צפוי לפתוח בית צ’כי בירושלים כהכנה לקראת העברת השגרירות הצ’כית לשם.

הידידות העמוקה בין שתי המדינות החלה מיד עם תחילתה של מהפכת הקטיפה, כך שלטענת השגריר מירון היא סיימה את התקופה האפלה שהתחילה במלחמת העולם השנייה, אז הקהילה היהודית בצ’כיה הושמדה כמעט לחלוטין ע”י הנאצים בשואה (מ-90,000 איש ל-10,000). מיד לאחר המלחמה הייתה תקופה קצרה של יחסים טובים מאוד עד להשתלטות הקומוניזם ב-1948. 

לדברי השגריר היה חלון זמן בין 1947 ל-1948 (הזמן שבו כיהן בנס כנשיא נשיא צ’כוסלובקיה ומסריק כשר החוץ) שצ’כוסלובקיה תמכה ברעיון של מולדת ליהודים בארץ ישראל.

ישנם שלושה תחומים שבהם עזרה צ’כוסלובקיה דאז לישראל: הראשון הוא נשק ותחמושת כולל אימונים. לדברי השגריר “הטייסים הראשונים בחיל האוויר הישראלי, שהיום הוא כנראה אחד מכוחות האוויר הטובים ביותר בעולם, היו צעירים שהוכשרו בצ’כוסלובקיה וחלקם היו צ’כים”. הוא טוען ש”הסיוע הזה היה חיוני להצלחה במלחמת העצמאות ואנחנו לא שוכחים זאת”.

התחום השני היה תמיכה פוליטית בהקמת מדינת ישראל, כולל הצבעה באו”ם בעד תכנית החלוקה ב-1947. השגריר מירון טוען שהתחום השלישי נשכח מההיסטוריה והוא העזרה של צ’כוסלובקיה לפליטים היהודים. לדבריו אחרי השואה בפולין היו פליטים יהודים רבים וצ’כוסלובקיה אפשרה להם לעבור דרכה לאיטליה, כך שהם יכלו להפליג לאמריקה או לישראל. 

לדברי מרון: “כאשר נבחר האוול לנשיא צ’כוסלובקיה ב-1990 הוא הצהיר כי הידידות עם ישראל חשובה. יותר מזה – הוא הבטיח שצ’כוסלובקיה החדשה תהיה קרובה מאוד לישראל ומאז זה המצב. ואם אני קופץ קדימה כמעט 30 שנה, צ’כיה היא מהמדינות הקרובות ביותר לישראל באירופה”.

כיום בירושלים יש כיכר על שמו של וואצלב האוול, ברחבי הארץ יש מקומות על שמו של תומאס מסריק (נשיא רפובליקת צ’כיה הראשונה) – האיש שעוד בהיותו סטודנט למשפטים ב-1899 הגן על יהודים ונלחם באנטישמיות מאז.

שותפות מסחרית 

כיום הסחר בין שתי המדינות מאופיין בתעשיות מסורתיות מהצד הצ’כי ובתעשיות דיגיטליות מהצד הישראלי. מרון אומר: “אנחנו מהשותפים המסחריים הטובים שיש לצ’כיה מחוץ לגוש האיחוד האירופי. למעשה, היצוא הצ’כי לישראל גדל מדי שנה, בעיקר בגלל שחברת המכוניות סקודה מצליחה מאוד בישראל “. ההצלחה הזו גרמה לכך שחברת סקודה פתחה מרכז חדשני בתל אביב והשקיעה בחברות ישראליות, בעיקר חברות שעובדות בתחום ההיי-טק והניידות. השגריר צופה ששיתוף פעולה מסוג זה צפוי להמשיך בעתיד ואף להתרחב. בנוסף, ישראל וצ’כיה משתפות פעולה בתחום המים.

לדוגמה, השגריר מירון נפגש עם משרד החקלאות הצ’כי כדי לבדוק פתרונות בנוגע לבצורת בצ’כיה. לדברי השגריר: “עשינו נפלאות בהפיכת המדבר שלנו בישראל למקום ירוק, מה שהביא לכך שבצ’כיה שואלים אותנו אם אנחנו יכולים לחלוק איתם את הטכנולוגיות שלנו. לכן אני מאמין שמשבר המים יכול להיות בסיס לשיתוף פעולה עתידי”.

פוטנציאל תיירותי 

לדברי השגריר, בתחום התיירות פראג נחשבת ליעד תיירותי מרכזי עבור תיירים מישראל, בעיקר הודות ליופייה, לידידותיות של תושביה ולהיסטוריה היהודית שלה. למעשה, פראג היא אחת היעדים האטרקטיביים לישראלים בעולם ונוהרים אליה כ-200,000 תיירים ישראלים כל שנה. עם זאת, השגריר טוען שלרוב הישראלים מחמיצים את האטרקציות שמחוץ לבירה הצ’כית.

השגריר עצמו טייל ברחבי צ’כיה בשנתיים שבהם הוא מכהן במדינה ואומר: “אני רוצה לראות את הישראלים יוצאים מפראג ומבקרים את צ’סקי קרומלוב, קוטנה הורה, ברנו, קרלובי וארי ופילזן” לדבריו יש פוטנציאל להגדיל את התיירות הזו. 

בנוסף יש גם מספר אתרים יהודים מחוץ לפראג. למשל: כ-100 כפרים צ’כים שבהם היו קהילות יהודיות. עד אמצע שנות ה-30. ברוב המקרים רק בתי הקברות היהודיים בכפרים אלו שרדו. יוזמות שונות משחזרות את התרבות היהודית בכפרים אלו, למשל:

• מימון חלקי של האיחוד האירופי סייע לשחזר 10 בתי כנסת ברחבי צ’כיה.
• תכנית “10 כוכבים” של חב”ד שמעניקה לכל בית כנסת מוקד שונה שדרכו ניתן להבין את החיים היהודיים.

עם זאת, מעט תיירים צ’כים מגיעים לישראל ולדברי השגריר כיום יש כ-25,000 תיירים צ’כים בשנה לישראל, אבל התקווה היא שמספר זה יילך ויגדל. אחת ההזדמנויות היא הודות לעובדה שישראל תארח ב-2019 את תחרות האירוויזיון.

לדברי השגריר: “מי שיגיע לאירוויזיון בשנה הבאה בישראל ייהנה ובגדול. יש בישראל סצינת אוכל גדולה במיוחד לצמחונים ולטבעונים, המדינה מודרנית מאוד ובו בזמן מקראית עם אתרים ארכיאולוגיים, כך שכל אחד יימצא מה לאהוב”.

השגריר שיבח את ההופעה הצ’כית בתחרות בעבר וטוען ” אהבתי את השיר של Mikolas Josef שהיה שונה ומיוחד. הוא התקשה להבין למה צ’כיה לא התברגה בעשירייה הראשונה של התחרות עד היום ולדבריו : “מדובר באומה מוכשרת מאוד מאוד במוסיקה, כולל מוסיקה קלאסית ואופרה”.

השגריר מירון יודע שיש אנשים שמתפלאים שישראל משתתפת בתחרות למרות שאינה חלק פיזי מאירופה, אבל הוא טוען “אנחנו אומה אירופית מאוד בתרבות שלנו ובהשתייכות שלנו ואנחנו חברה פתוחה”.

בנוסף, לדבריו: “המדינות הערביות הסובבות אותנו אינן מקבלות אותנו לתחרויות מוזיקה שונות במזרח התיכון. גם המוסיקה שלנו מאוד מערבית, כמו גם התרבות שלנו והערכים שלנו” ומסכם: ” אנחנו רואים את עצמנו אירופאיים לכל דבר”.

לקריאת עוד מאמרים ומידע מעניין נוסף – לחצו כאן