כשאיתן מזרחי (שם בדוי) מחיפה רכש דירה עם שלושה חדרי שינה בפראג 2, הוא היה נלהב. נכון, לאיתן היו חסרים המון דברים: יכולת דיבור, כתיבה וקריאה בצ’כית, היכרות עם מערכת הבנקאות והנהלים של צ’כיה, והזמן הדרוש לבדיקה מלאה של האפשרויות שעמדו לרשותו.
למשל, הוא לא ידע שביכולתו לפצל את הדירה שלו ליחידות דיור. הוא גם חשב (בטעות) שמכיוון שהוא אינו בא ממדינה שלא חברה באיחוד האירופי הוא לא יהיה זכאי למשכנתא, כך שהוא שילם את כל הסכום מהונו העצמי.
אבל הוא היה אופטימי. החבר הצ’כי שמצא לו את הדירה הבטיח לו שהוא מקבל מציאה אמיתית. בהתחלה נראה היה באמת שזה המצב.
נכון, הדירה עמדה ריקה חודשיים לפני שהשיג שוכר, אבל החבר שסייע לו ברכישת הדירה הבטיח לו שהכל בסדר. שהשוכר עשה עליו רושם טוב ויש לו עבודה קבועה, כך שאיתן יכול להיות רגוע.
אבל אז הכל הסתבך. החבר קיבל עבודה מחוץ לפראג, כך שהוא לא הצליח להמשיך לטפל באופן קבוע בנושאים הנוגעים לדירה של איתן.
עם זאת, איתן גם התרשם לטובה מהשוכר והניח שהוא יוכל לפתור את הבעיות לבד (אם וכאשר הם יצוצו). הוא גם היה בטוח שהחבר שלו יעזור אם יתעורר משבר כלשהו.
תוכן עניינים
מעשה בצינור מים שהתפוצץ
הנחה זו הועמדה במבחן תוך זמן קצר כאשר צינור מים התפוצץ, מה שאילץ את השוכר לפנות זמנית את הדירה המוצפת ויתרה מזאת – השכן מלמטה דרש מאיתן לשלם עבור הנזק לדירה שלו, נזק שאיתן ידע עליו שבועיים אחרי המקרה.
שבועות לאחר מכן, כשהשכן הזועם דפק בדלת של השוכר, איתן המתוסכל קיבל בווטסאפ את השמאות המנופחת שסיפק האינסטלטור של השכן מלמטה.
הוא חשב שמדובר בשכר לימוד שהוא היה צריך לשלם, אבל אחרי שבועיים זה קרה שוב. איתן לא הצליח ליצור קשר עם השרברב שביצע את התיקונים המקוריים, מה שגרם לו להתקשר לחבר שלו שהמליץ לו על שרברב אחר.
האינסטלטור השני טען שכל הצנרת של הדירה אינה תקינה, מה שמצריך להחליף אותה וכמובן שהעלות בהתאם. בנוסף, יהיה צורך לפנות את הדירה למשך השיפוץ.
איתן שקל לזמן קצר לנצל את ההזדמנות שסיפק המשבר כדי לבצע שיפוץ בקנה מידה מלא, אבל נרתע מהמחשבה על שליטה בעניינים באמצעות שלט רחוק. הוא בקושי יכול היה להקדיש את הזמן לטוס לפראג מלכתחילה.
איתן שילם והבטיח לשוכר שהוא יוכל לחזור לדירה כשהתיקונים יסתיימו. הוא אפילו הבטיח לפצות את השוכר על תקופת השיפוצים שבה לא שהה בדירה.
התיקונים הסתיימו והדירה אוכלסה מחדש, מה שאיפשר לאיתן לחזור לחיי היום-יום שלו. אבל בגלל הבדלי השעות בין ישראל לפראג זה לא היה קל.
כאשר פרצה מגיפת הקורונה, זה היה הסוף של הזמן הפנוי של איתן. זה אולי מסביר מדוע לקח לו שלושה חודשים לשים לב שלא שולם לו שכר דירה… לאחר שיצר קשר עם השוכר, התברר כי האחרון הבין אחרת מאיתן את הרעיון לפיצוי על תקופת השיפוצים. חוץ מזה, השוכר פוטר מעבודתו בגלל הקורונה, חשב שהפיקדון שנתן מראש אמור לכסות על רוב האיחורים בתשלום ובגדול – סירב לשלם.
פיקדון? איתן לא הצליח למצוא שום תיעוד לכך. גם החבר שהבטיח לעזור במקרה הצורך לא החזיר לו שיחות. וכמובן, בגלל הקורונה הוא לא יכול היה לטוס לפראג כדי לטפל בעניינים באופן אישי – מה שגרם לו להיות מבולבל לגבי מצבו המשפטי.
כשאיתן פנה אלינו, השוכר כבר פינה את הדירה (לאחר שלא שילם את שכר הדירה במלואו). לאחר ביצוע בדיקה יסודית התחלנו מיד בשיווק מחדש של הדירה, אבל במקביל דאגנו גם לתיקונים קריטיים נוספים שהתגלו בבדיקה. תוך שבועיים הייתה לנו רשימה של דיירים פוטנציאליים, בדקנו אותם ושלחנו חוזה חתום, כולל פרטי הפיקדון, לאיתן.
האם זה הסוף של הסיפור?
לא. אצלנו זו רק ההתחלה. אנחנו ממשיכים לנהל את הדירה של איתן בפראג חודש אחר חודש, יום אחר יום, שעה שעה.
מאז רכש איתן דירה נוספת ובניין רב יחידות, שניהם באמצעות משכנתאות בריבית נמוכה שעזרנו לו בזמנו להשיג מבנקים מקומיים.
היום איתן באמת יכול להיות רגוע. יש לו השקעה פסיבית קבועה ואמינה שהוא וילדיו יוכלו ליהנות ממנה, יש לו חברת ניהול שדואגת לענייניו במקומו והראש שלו באמת שקט.
זקוקים לסיוע? אל תתחילו כמו איתן, דברו איתנו