מדריך מקיף על מערכות החימום לבתי מגורים בצ’כיה

הקיץ בצ’כיה לא נמשך זמן רב ומערכות ההסקה בבתים הפרטיים והמשותפים הם אלמנט קריטי וחשוב. את הבתים מסיקים כבר מחודש ספטמבר ועד מאי ואפילו יוני. מערכות החימום בצ’כיה מגוונות ומשתנות בהתאם להיסטוריה של המבנה, בהתאם לסוג הבית ובהתאם לרמות הקור באזור. 

מערכות החימום העיקריות הן

הסקה מרכזית אזורית – Central heating

מערכות ההסקה המרכזיות בצ’כיה נבנו בעיקר בתקופה הקומוניסטית שדגלה בריכוז שירותים, אבל למרות הזמן שחלף חלקן עדיין בשימוש כיום. מערכות אלו כוללות: מקור חום אחד גדול, מספר תחנות העברה ותחנות קצה שמחברות בין צרכנים שונים. במערכות חימום אלו עושים שימוש לרוב בדלק, שמן, גז או פחם.

היתרון העיקרי של מערכות אלו הוא קלות השימוש. הצרכן הביתי פשוט פותח את השסתום (שמשמש גם לחימום וגם לאספקת מים חמים) או מתקשר לספק במקרה של תקלה כלשהי. אם מערכת כזו מותקנת בבית משותף, הדיירים לא צריכים לחתום על חוזה מול הספק כי החימום כלול בחבילה שכוללת תשלומים נוספים (תחזוקה, ניקיון של אזורים משותפים, קרן תחזוקה וכו’) שמשולמים ע”י ועד הבית.

החיסרון של פתרון חימום זה הוא חוסר היעילות, כלומר הפסדי אנרגיה עצומים בדרך ממקור האנרגיה ללקוח הסופי. לפעמים יש בזבוז של כ-40% מהאנרגיה בדרך – מה שכמובן יוצא מכיס בעלי הדירות. בנוסף, עלויות התחזוקה של תשתית החימום וההעברה בקנה מידה גדול נחשבות ליקרות, כך שבעלי הבית סופגים גם את זה. את מערכת ההסקה המרכזית תמצאו לרוב בבנייני מגורים ישנים מהעידן הסובייטי (Sídliště). אם אין מערכות חימום מרכזית בבניין שלכם לא כדאי להתקין כזו – הפעולה מסובכת, לא הגיונית והמחירים שתשלמו על צריכת האנרגיה יהיו גבוהים יחסית לסוגים אחרים של חימום.

למשל, תאגיד החימום של פראג, Pražskáteplárenská a.s, מחייב יותר מ-650 קרונות צ’כיות לכל קילוואט חשמל כולל מע”מ מבלי לקחת בחשבון הפסדי אנרגייה שנובעים ממרחק. 

מאוד קל להתנתק מהרשת הציבורית ולפתח מקור חימום מקומי בכל בניין – נוהג נפוץ באזורים בצ’כיה בהם יש רשתות חשמל יעילות.

עם זאת, יש מקומות שבהם הגיוני לשמור על חימום מרכזי כמו אזורי תעשייה גדולים מסיבה אחת – במקומות אלו החום הוא תוצר לוואי. דוגמה לכך היא אזור תחנת הכוח Opatovice, שם המחיר הסופי בשנת 2017 לקילוואט חשמל היה בסביבת 500 קרונות צ’כיות. אבל ככלל, המגמה הרווחת היא צמצום מערכות הסקה מרכזיות אזוריות ולהעדיף פתרונות מקומיים יעילים יותר.

הסקה מרכזית בניינית – Building-based heating

פתרון דומה להסקה מרכזית אזורית הוא מערכת חימום מקומית. עבור הדייר אספקת החימום (והמים החמים) נעשית באותו אופן כמו חימום מרכזי בהבדל אחד – מקור האנרגיה נמצא לרוב בחדר דוודים מיוחד שממוקם בדרך כלל במרתף הבניין. המשמעות היא שהפסדי האנרגיה נמוכים משמעותית לעומת חימום שבו צינורות המים/קיטור מגיעים ממקור מרכזי ונמשכים לעתים לאורך קילומטרים רבים.

עלויות הפסדי האנרגיה בצינורות הפנימיים כמעט ולא מורגשים על ידי הדיירים כי ועדי הבתים של הבניינים מקבלים דלק במחיר נמוך יחסית לאור הכמות הרבה שהם רוכשים. במקרים מסוימים ניהול נושא החימום נמסר על ידי ועד הבית לחברות מיוחדות במסגרת מיקור חוץ, אך עדיין מקור האנרגיה המקומי נשמר.

אם ניהול המערכת נעשה כראוי מחירי האנרגיה צריכים להיות נמוכים יותר מאשר בחימום מרכזי. (בכל מקרה, יש לחשב במחיר גם את ההשקעה הראשונית ואת תחזוקת המערכת . סוג זה של חימום משמש בעיקר בבניינים חדשים, אבל לעיתים גם בבניינים ישנים מלבנים או בבניינים טרומיים (Panelák).

הסקה פרטית – Individual heating

הסקה פרטית משמשת הן בבתים פרטיים והן בדירות בבניינים גדולים. לצורך כך ניתן לעשות שימוש בשני מקורות אנרגיה, אך לרוב נעשה שימוש במקור אחד בלבד (בעיקר בבתים פרטיים) בגלל התקנות בתחום אחסון הדלק. מיד נרחיב על כך.

בדרך כלל חימום אישי מניב את הפסדי האנרגיה הנמוכים ביותר, אבל בעלי הבי צריכים לשלם מחירים קמעונאיים יקרים יותר עבור מקור האנרגיה: דלק או חשמל. בכל מקרה, הבעיה העיקרית היא התחזוקה כי עלות התיקונים וחלקי החילוף מושתת על בעלי הבית ונדרש בעל מקצוע לשם התיקון. יתרה מזאת – יש לבדוק את הארובות והדוד מדי פעם, למשל לבדוק את רמת הפחמן הדו-חמצני שנפלט לאוויר.

מערכות בעירה של דלק מוצק – Solid fuels combustion

מערכות אלו מייצרות אנרגיה על ידי בעירה של דלקים מוצקים כגון גזרי עץ או פתיתי עץ שמחממים מים. המים החמים מועברים לרדיאטורים, צינורות מים או מיכלים. במערכות אלו הוצאות הדלק זולות יחסית אך עלויות ההקמה גבוהות יותר. וגם, מכיוון שנדרש כאן אחסון של דלק – מערכות אלו אינן מתאימות לדירות. כמו כן, בעלי הנכס צריכים לדאוג לאספקת הדלק ולאיכותו בהתאם לדרישות דוד החימום: הזנה בסוג מסוים של דלק, במספר סוגים של דלק או בתערובות דלק. חשוב לזכור שיש מכשירים מודרניים שיכולים להזין את עצמם בדלק באופן אוטומטי, אך עדיין יש צורך למלא אותם באופן ידני ולהגדיר את פעולתם.

דוודי/מחממי גז – Gas combustion boilers/heaters

טכנולוגיה זו דומה לקודמת אך היא נוחה יותר, כי אין צורך באחסון דלק (למעט בפתרונות שמבוססים על LPG שמשמשים בעיקר בבתים שאינם מחוברים לרשתות של צינור גז טבעי) ובהזנה/שליטה ידנית. בתחום זה יש שלושה סוגים של מכשירים:

• תנורי WAW – מכשירים מקומיים ללא מעגל מים שמפיקים חום אבל לא מים חמים, כך שהשימוש בהם נפוץ בנכסים ישנים.
• דוודי Karma – דוודים שמשמשים לאספקת מים חמים אבל לא מיועדים לחימום? מצויים בעיקר בנכסים ישנים.
• דוודים משולבים – דוודים שמספקים הן מים חמים והן חום דרך רדיאטורי מים. שימוש בדוודים אלו נפוץ בדירות בפראג.

משאבות חום – Heat pumps

משאבות חום מערכות שפועלות על בסיס העיקרון של מיזוג אויר רק לצורך חימום. מערכות אלו כוללות שלוש קבוצות ויש להן 2 יתרונות עיקריים:

• הן שמישות בכל מקום ודורשות רק מקור אנרגיה אחד (חשמל).
• הן יעילות הרבה יותר (עד פי 3) מתנורי חימום חשמליים רגילים. עובדה זו נובעת מכך שמשאבות חום עושות אמנם שימוש באנרגיה חשמלית, אבל בעיקר לצורך העברת אנרגיה תרמית מבחוץ.

קבוצה 1 – פתרונות אוויר-אוויר 

מערכות החימום בקבוצה זו הם למעשה מזגנים שעובדים על עקרון של חילופי אויר, כלומר אין שימוש ברדיאטורים פנימיים כך שהחדרים מחוממים רק ע”י אויר חם שיוצא מהמכשיר. בקיץ מכשירים אלו יכולים לשמש כמזגנים.

מערכות אלו משמשות בעיקר בנכסים שאינם מאוכלסים כל השנה (למשל בתי נופש), כי הן יעילות מאוד במזג אוויר קפוא במיוחד. יש לגבות מערכות אלו ע”י שימוש במערכות חימום אחרות, למשל תנורי חשמל מקומיים וקמינים. מערכות חום אלו הן היחידות שניתן להשתמש בהן בדירות כי לא נדרשת להן תשתית חיצונית גדולה.

קבוצה 2 – פתרונות אוויר-מים

במערכות אלו מחליף החום מחומם ע”י האוויר שבא מבחוץ, אבל החום מופץ ע”י מים לרדיאטורים או צינורות לחימום הרצפה. היתרון הוא שהמערכת יכולה להיות מחוברת לצנרת הקיימת ולחסוך בכך עבודה. עלויות החימום במערכות אלו הן נמוכות, אבל מחיר הרכישה של המערכת הוא גבוה למדי. בנוסף, המערכת אינה יעילה במיוחד במצב של קיפאון.

קבוצה 3 – פתרונות אדמה-מים

פתרון זה דומה לקודם בהבדל אחד – מיקומו של מחליף החום. בשונה ממערכות אוויר-מים, כאן מחליף החום ממוקם עמוק באדמה שבה הטמפרטורה קבועה כל השנה. המשמעות היא שהמערכת יעילה הרבה יותר במזג אוויר קפוא, כלומר בתקופה שבה היא נדרשת ביותר. מצד שני, פתרון זה נחשב ליקר ביותר מבין כל משאבות החום.

קמינים – Fireplaces

בשימוש יומיומי קמינים משמשים רק כתוספת אסתטית או כפתרון תומך למערכת אוטומטית אחרת. אמנם קמינים מסוימים כוללים מחליף חום שיכול להיות מחובר לרדיאטור ע”י צינור מים, אבל לרוב החום מופץ ישירות ע”י אוויר חם שמיוצר ע”י האש.

קולטים סולאריים (קולטי שמש) – Solar collectors

בניגוד ללוחות פוטו-וולטאיים, מערכות אלו אינן מייצרות חשמל אלא משתמשות בקרני השמש לייצור מים חמים. למעשה במערכות אלו ניתן להשתמש הן לצורך אספקת מים חמים והן לצורך חימום, כך שיתרונן הגדול טמון בעובדה שלא צריך לשלם עבור אור השמש ושאין עלויות חימום (למעט עלויות ההתקנה או תיקונים).

עם זאת, מערכות אלו אינן חזקות מספיק כדי לספק מים חמים וחום 24/7 (במיוחד בחורף הצ’כי העני בשמש), כך שנדרש פתרון תומך כלשהו. למעשה, לרוב זהו פתרון לחסכון באנרגיה ובעלויות ולא בפתרון כולל. כמו כן, מכיוון שנדרש שטח גג גדול כדי להתקין את המערכת – פתרון זה מתאים במיוחד לבעלי בתים פרטיים.

חימום חשמלי מקומי – Local electric heater

זהו לכאורה הפתרון הפשוט והזול ביותר עם מינימום עלויות התקנה ודרישות טכניות (מלבד נתיכים חזקים). בתנור חשמלי מקומי עושים שימוש בחשמל בלבד, כך שהוא הרבה פחות יעיל ממשאבות חום. המשמעות היא שמחירי החימום כאן נחשבים לגבוהים.

מכיוון שתנורי חימום מקומיים אינם יעילים במיוחד, הם אינם משמשים כמקור חימום ראשי אלא כפתרון תומך (למשל כפתרון בנכסים שאינם מאוכלסים כל השנה). קטגוריה זו כוללת גם חימום באמצעות סוגים שונים של לוחות אינפרא אדום.

חימום רצפתי – Floor-embedded heating

חימום מסוג זה נחשב לאקסלוסיבי אך לרוב אינו משמש כפתרון החימום היחידי אלא משולב עם רדיאטורים למיניהם. חימום רצפתי יכול להיעשות ע”י חשמל בלבד או להיות חלק מפתרון מורכב יותר כמו גנרטור שמחובר למערכת חימום באמצעות מים.

צבר דוודים – Accumulation electric boiler

פתרון זה כולל מיכל מים שמצויד בספירלה חשמלית שמחממת את המים בתוכו, כך שהוא מיועד בעיקר לאספקת מים חמים. מכיוון שעלויות האנרגיה הנדרשות משימוש במערכות אלו הן נמוכות יחסית לתנורים חשמליים מקומיים – נעשה בהן שימוש בעיקר בשעות הלילה כדי לנצל את תעריפי החשמל הנמוכים בשעות אלו.

מכיוון שמדובר בפתרון פשוט, הוא משמש לעיתים קרובות כמקור למים חמים בנוסף למערכות סולאריות. הוא נפוץ בדירות רבות בפראג. לעיתים מיכל המים יכול להיות מחומם ע”י דוד שפועל על גז כלשהו שמשמש כגיבוי כאשר מערכת החימום המרכזית אינה פועלת (למשל בחודשי הקיץ).

מי משלם על החימום?

ברוב המקרים עלויות החימום הישירות משולמות ע”י הדייר או השוכר לוועד הבית (למעט בנכסים להשכרה קצרת טווח). אם נעשה שימוש במערכות חימום אישיות, הדייר הוא זה שצריך לחתום הסכם מול ספק האנרגיה/הדלק שבחר ולשלם עבור מה שצרך.

לעיתים, החוזה מול הספק אינו משתנה (כאשר בעל הנכס הוא זה שחתם את החוזה מול הספק), כך שהשוכר משלם את תשלומי האנרגיה בנוסף לשכר הדירה. אם הדירה משמשת להשכרה לטווח קצר, עלויות החימום משולמות ע”י הבעלים אלא אם כן ההשכרה נעשית באמצעות חברת ניהול. במקרים אלו, חברת הניהול משלמת את התשלום לבעלי הנכס שהם אלו שחתומים מול ספק האנרגיה.

חשוב לזכור שלפי החוק הצ’כי, עלויות התחזוקה של מערכות החימום (בדיקות תקופתיות, תיקונים וכו’) משולמים ע”י בעלי הנכס וזאת מסיבה אחת – מערכת החימום נחשבת לחלק בלתי נפרד מהנכס.

מצד אחד – אולי נראה שעדיף לבעלים לצייד את הדירה בפתרונות חימום עם עלויות התקנה ותחזוקה נמוכות, כך שאין משמעות למחיר החימום עצמו. מצד שני ייתכן לחץ מהדייר להוזיל את השכירות כי רוב הדיירים מחשבים את העלויות הסופיות. יתרה מזאת – לאחרונה יותר ויותר אנשים לוקחים את ההיבט האקולוגי של המחייה, כך שהם יעדיפו נכסים עם יעילות אנרגטית גבוהה.

יעילות אנרגטית של הבניין (PENB)

יעילות אנרגטית של בניינים משיקה לנושא של מערכות חימום. על פי תקנה חדשה כל נדל”ן מניב חייב לכלול ציון שהוענק לו ע”י מפקח מוסמך. (החל מ-A שמציין יעילות אנרגטית מקסימלית ועד G –יעילות אנרגטית נמוכה). במידה ואין אישור כזה, ייחשב הנכס אוטומטית כבעל יעילות אנרגטית G.

מערכת דירוג זו דומה לדירוג האנרגטי שניתן באיחוד האירופי למכשירי חשמל שונים ומטרתה אחת – להניע את בעלי הנכס והקבלנים לבנות ולתקן את הנכסים באופן שיוצר יעילות אנרגטית מקסימלית. מכיוון שדירוג זה לוקח בחשבון גם פרמטרים של אנרגיה מתחדשת, יש לראות בכך אזהרה לבעלים הנכס ולדיירים העתידיים: אמנם אפשר לחסוך כסף ברכישת/שכירת הנכס בכל הנוגע לאנרגיה, אבל המשמעות היא חשבונות גבוהים יותר ובעקיפין בזבוז של משאבים.

טבלת סיכום של סוגי מקורות אנרגיה לחימום בצ’כיה

סוג	מחיר לקילוואט כולל מע”מ (2018)	בשימוש בבניינים	בשימוש בדירות	בשימוש בבתים פרטיים
דוודי דלק מוצק	פחם או עץ – 250-350 קרונות	V	X	V
דוודי/מחממי גז	גז טבעי או נוזלי 440-640 קרונות	V	V	V
משאבות חום	200-400 קרונות	V	V – פתרונות אויר-אויר בלבד	V
קמינים	400 קרונות	X	X	V
קולט סולארי	0 קרונות	X	V	V
חימום רצפתי	730 קרונות	X	V	V
צבר דוודים	610 קרונות	V	V	V

לקריאת מידע חשוב נוסף לפני שאתם רוכשים נדל”ן בצ’כיה – הקליקו כאן